פס"ד בנושא איזון משאבים

עניינו של פסק הדין אשר בפני הוא הכרעה בתביעת אשה כנגד בעלה - הנתבע ואשר הוגדרה בכותרתה "סעדים על פי חוק יחסי ממון בין בני זוג, תשל"ג-1973, כולל פס"ד הצהרתי, מתן חשבונות, המצאת מסמכים, איזון משאבים".

הרקע העובדתי

1.         התובעת והנתבע נישאו זל"ז כדמו"י ב2001 מנישואיהם נולדו לצדדים 2 ילדים בשנים 2005, 2007. הצדדים התגרשו ב- 3.9.2009.

2.         יצויין, כי בסכסוך שבין הצדדים ניתנה הכרעתי גם בפירוק השיתוף בדירתם של הצדדים במסגרת תמ"ש 37007-12-09 וכך בתביעת מזונות התובעת וילדי בני הזוג (תמ"ש 52230/09). באופן דומה נוהל בין הצדדים מאבק עיקש על המשמורת, שאף בו הכרעתי (תמ"ש 52232/09) וכן נדונו בפני גם תובענות לצו הגנה מאת התובעת כנגד הנתבע.

3.         שני הצדדים למדו ועוסקים בתחום ה..... התובעת כ.... והנתבע כ... ותקליטן פרטי, ואח"כ ....

4.         נישואי הצדדים נקלעו למשבר, כאשר התובעת תלתה את הסיבה לכך בהתנהגות הזועפת של הנתבע ובכך שלא היטה שכם, לטענתה - לגידול הילדים ובעיותיהם ואילו הנתבע ראה את הסיבות למשבר עקב התנהגותה של התובעת.

תמצית טענות התובעת

5.         התובעת בתביעתה טענה, כי העסקתה ב.... נעשתה כקבלנית עצמאית ("פרילנסרית") ובכל פעם עבור תוכנית ספציפית. לטענתה, החלה לעבוד ב....ב-2006, לפיכך הוסיפה וטענה כי הכנסתה איננה הכנסה חודשית קבועה ובטוחה.

6.         התובעת טענה, כי הנתבע עובד הן כעצמאי והן כשכיר כמנחה ב... ומשתכר כ-17,000 ש"ח ברוטו לחודש מעבודתו זאת וכן לטענתה מרצה ב.... ומעבודה זו הוא מרוויח לטענתה, כ-2,500 ש"ח מידי חודש ובנוסף הוא עובד כתקליטן עצמאי והכנסתו מכך רבה ועומדת על סך חודשי של כ-48,000 ש"ח ולפיכך - כך טענה בתביעתה - לנתבע הכנסה גבוהה ביותר המגיעה לכדי לפחות 60,000 ש"ח נטו מידי חודש.

7.         לטענת התובעת, בין הצדדים קיימים איפוא פערי השתכרות גדולים ביותר ולפיכך דרשה לאזן את רכושם המשותף (רכב, מטלטלין, זכויות פנסיוניות, חשבון בנק ודירה) בשיעור של 75% לה ו-25% לנתבע ועתרה למתן סעד הצהרתי שיגדיר במועד הרלוונטי על פי חוק יחסי ממון כי "לתובעת זכויות כספיות ברכבם של הצדדים וכן ברכבם השני של הצדדים, אם כי הינו לעת עתה בבעלות הנתבע ובשימוש התובעת".

8.         עוד ביקשה התובעת סעדים לשמירת זכויות עקב טענתה כי הנתבע "דואג למדר" מפניה כל אינפורמציה. הטענה לסעדים בתביעת התובעת הייתה גורפת וכללית.

תמצית טענות הנתבע

9.         הנתבע בהגנתו הכחיש את טענות התובעת בתביעתה. לטענתו, הצדדים היו נשואים כ-8 שנים ולאורך כל השנים עבדו שניהם ותרמו במאמץ משותף לפרנסת המשפחה, כל אחד בתחומו וכי הם ניהלו רמת חיים בינונית סבירה ותו-לא.

לאור זאת טען הנתבע בהגנתו, "התביעה הרכושית שהוגשה ע"י התובעת ואשר במסגרתה תובעת היא בין היתר, וללא כל בושה, 75% מכלל רכושם של הצדדים (לרבות דירת המגורים) היא תביעה מקוממת, אשר מגמה ברורה של סחטנות.... עולה ממנה".

10.        לטענת הנתבע, הוא החל לעבוד בערוץ הקניות בשנת 1997, כ-4 שנים לפני שהצדדים נישאו. לטענתו עבודתו כתקליטן לא חורגת מ-6 אירועים בחדוש ובניגוד לטענת התובעת שכרו הממוצע עומד על סך של 11,500 ש"ח לחודש ואין לו כל "מוניטין". במהלך הדיונים שינה הנתבע את עבודתו כתקליטן וחדל ממנה, ועבר לעבוד גם כ....

            הנתבע טען כי התובעת טיפחה במהלך הנישואין את הקריירה שלה "והיא זו שנחשבת לדמות בעלת מוניטין בתחומה", לטענתו התובעת פעלה בהגשת התביעה והפעלת סעיף 8 (2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973, בחוסר תום לב ועקב כך לטענתו של הנתבע, יש גם להטיל עליה הוצאות לדוגמה.

11.        הנתבע הוסיף ופירט את כל פרטי רכושו ורכוש התובעת (תוך שציין כי התובעת לא פירטה את רכושה והזכויות הסוציאליות שלה). לטענתו של הנתבע, "בענייננו אין כל נסיבות מיוחדות המצדיקות חלוקה לא שויונית של רכוש הצדדים". הנתבע הוסיף וטען כי אין פער ממשי בין יכולת ההשתכרות של הצדדים, היקף משרתה של התובעת היה נתון, לטענת הנתבע לבחירתה בלבד .

12.        הנתבע הוסיף כי לא הייתה לתובעת סיבה מוצדקת להגיש תביעה לבית המשפט לסעדים, כיוון שלא ביצע שום פעולה המזכה במתן סעדים לשמירת זכויות או שעשה איזה שהן פעולות לסיכול זכויותיה של התובעת. לפיכך ביקש הנתבע, כי אורה על איזון משאבים בין הצדדים, על פירוק שיתוף בדירת הצדדים וכי יבוצע איזון משאבים ברכושם של הצדדים, ביחס של מחצה על מחצה.

מבוא דיוני